עבירות על פקודת מס הכנסה:

חלק י"א לפקודת מס הכנסה, שכותרתו "עונשין", עוסק בעבירות בתחום מס הכנסה. נהוג לסווג את העבירות המנויות בחלק זה לשתי קטגוריות: עבירות טכניות ועבירות מטריאליות (מהותיות). העבירות הטכניות נחשבות לעבירות מסוג 'אחריות קפידה', בעוד שעבירות המטריאליות הן עבירות מרמה ודורשות יסוד נפשי של כוונה להתחמק ממס. דוגמה בולטת לעבירות טכניות היא אי-דיווח במועד על הכנסה, ניכויים או אי העברת מס שנוכה. עבירות אלה נחשבות לעבירות עוון ועונשן המקסימלי הוא עד שנת מאסר. לעומת זאת, העבירות המטריאליות כוללות אלמנט של מרמה, ומנויות בסעיפי המשנה של סעיף 220 לפקודת מס הכנסה. אלמנט המרמה מתבטא בכוונה להתחמק ממס תוך כדי ביצוע המעשה האסור. העונש המירבי עבור עבירות מסוג זה הוא 7 שנות מאסר.

כקיימות ארבע יחידות באגף מס הכנסה שתפקידן הוא לחקור עבירות על פקודת מס הכנסה: פקיד שומה חקירות חיפה, פקיד שומה חקירות ירושלים, פקיד שומה חקירות מרכז ופקיד שומה חקירות תל אביב. בנוסף, יחידת 'יהלום' שמשרדיה בלוד מהווה יחידה ארצית ומיוחדת לחקירות מס הכנסה ולמאבק בפשיעת מס מאורגנת.

עו"ד מיכאל כשכאש מתמחה בייעוץ וליווי חקירות מס הכנסה, החל משלב הזימון לחקירה או כאשר נציגי אחת היחידות החוקרות הנ"ל מגיעים לביתו או משרדו של החשוד לצורך חיפוש.

יש יתרון אדיר בייצוג על ידי עורך דין מנוסה בתחום עבירות המס, החל מהשלב הראשוני. סנגורים "רגילים" אמנם יודעים לייעץ לחשוד בהליכי חקירה ומעצר, אך לא תמיד בקיאים בפרטים המיוחדים של התחום הפיסקלי. ייעוץ נכון לחשוד במהלך החקירה עשוי להשפיע על מהלך החקירה כולה, ההליכים שיבואו בעקבותיה, וכן על אפשרויות המעצר, השחרור בתנאים, גיבוש הראיות בתיק ודיותן.

המרת אישום בכופר כסף:

מערכת המס בישראל מטילה חובות דיווח ותשלום על נישומים, עוסקים וחייבים במסים שונים, לרבות מס הכנסה, מע"מ, מכס ומיסוי מקרקעין. כאמור בחלק שעוסק בעבירות על חיקוקי המס השונים, במקרים של הפרות חובות אלו, רשויות המס עשויות לנקוט בהליכים פליליים, שעלולים להוביל להעמדה לדין ובסופו של יום להרשעה ולהשתת עונשי מאסר ממושכים. עם זאת, החוק מאפשר בנסיבות מסוימות להמיר את ההליך הפלילי בכופר כסף, המהווה תשלום כספי המונע הגשת כתב אישום (אם זה טרם הוגש) או עיכוב הליכים (אם כבר הוגש כתב אישום).

​

כופר כסף הוא מנגנון המאפשר לאדם שנחשד או הואשם בביצוע עבירת מס לשלם סכום כספי לקופת המדינה במקום להמשיך בהליכים פליליים נגדו. התשלום נועד להוות חלופה לענישה פלילית, תוך השגת אינטרס ציבורי של השבת כספי מס לקופת המדינה והפחתת העומס על המערכת המשפטית. ודוק, אין מדובר בתשלום המס שלא שולם ואף אין מדובר בקנס פלילי – עניין בתשלום כסף שתמורתו ייפסק כל הליך נגד אותו אדם בגין אותה עבירה. הסמכות להטיל כופר כסף מוקנית לוועדת הכופר הפועלות ברשות המסים, מכוח סעיפים ייעודיים בחיקוקי המס השונים: סעיף 221 לפקודת מס הכנסה; סעיף 121 לחוק מע"מ; סעיף 231 לפקודת המכס  וסעיף 95 לחוק מיסוי מקרקעין.

​

לשם הגברת השקיפות והאחידות בעניין הטלת כופר בעבירות מס, הוקמה ועדה משותפת לאגפי המיסים ופרקליטות המדינה שמטרתה היתה קביעת שיקולים מנחים בהפעלת סמכות זו. ביום 17.10.2004 מסרה הועדה את המלצתה אשר כללה רשימה של שיקולים מנחים בהפעלת הסמכות להמיר אישום בכופר כסף, שהתבססה, בין היתר, על רשימת השיקולים המנחים לעניין עיכוב הליכים בעבירות פיסקליות וכלכליות, [הנחיה 4.3031. 90.011 (מיום 01.12.2002)] שהתפרסמה במסגרת הנחיות היועץ המשפטי לממשלה.

רשימת השיקולים הנזכרת כוללת אפוא שיקולים בעד הטלת כופר כסף מחד-גיסא וכן שיקולים נגד הטלתו מאידך-גיסא. קבוצת השיקולים הראשונה מתאפיינת בשיקולים שמקורם בנסיבותיו האישיות של החשוד, קרי מצבו האישי של החשוד ושל בני המשפחה התלויים בו, וכן במידת מעורבותו בביצוע העבירה ובמידת שיתוף הפעולה שלו במהלך החקירה. מנגד, קבוצת השיקולים השניה כוללת שיקולים כמו חומרת העבירה, היקפה לעברו הפלילי של המבקש וכן ניתנה התייחסות מיוחדת לעבירות בתחום שיש בו חובת נאמנות. אף על פי שאין לראות בה חזות הכל, רשימת השיקולים הנזכרת מתווה בפועל את שיקול הדעת המנהלי בדבר המרת אישומים בעבירות מס בכופר כסף.

​

במציאות המשפטית בישראל התפתח נוהג שלפיו בקשות כופר של מי שנחשדו בביצוע עבירות מס, מועברות תחילה לגופי התביעה על מנת שאלה יחוו את דעתם בטרם תידון ועדת הכופר בבקשה גופא. בבחנם את הבקשה, נדרשים גופי התביעה בראש ובראשונה לשיקולים המנויים ברשימה. באופן תיאורטי ניתן להמיר כל עבירת מס בכופר כסף, אולם בפועל כופר מוטל כאשר עסקינן בעבירות 'טכניות' שלא כוללת אלמנט של מרמה ובעבירות מס מטריאליות שאינן גדולות בהיקפן. לעומת זאת, עבירות מס מהותיות, כגון העלמת הכנסות במזיד או תכנון מרמה שיטתי שסכומן רב, יטופלו לרוב במסגרת פלילית רגילה, ללא אפשרות המרתן בכופר כסף. לאור מדיניות זו, ישנם מקרים שבהם עשוי עורך דין מנוסה אשר בקי במטריה המיסויית לשכנע סמגרת הליכים מקדמיים שמעשיו או מחדלו של לקוחו מתמצים בעבירה חמורה פחות שניתן להמירה בכופר כסף, ודי לחכים ברמיזא.

​

נישום החשוד בעבירת מס יכול להגיש בקשה לוועדת הכופר באמצעות בא כוחו, לרוב עורך דין שתחום עיסוקו הוא דיני מסים. ועדת הכופר אמורה לבחון את הבקשה, תוך שקלול השיקולים שפורטו לעיל ולאחר שקיבלה חוות מהתביעה, ותחליט אם לאשר את תשלום הכופר ובאיזה סכום.

החלטות המאשרות כופר כסף מתפרסמות על ידי רשות המסים בכל שנה, תוך ציון נושא העבירה, העובדות המקימות את העבירה לרבות ציון שמו של המבקש וסכום העבירה שביצע, את תמצית ההחלטה ואת סכום הכופר שהוטל.

​

היתרונות הבולטים בהמרת אישום בכופר כסף הם: מניעת הרשעה פלילית וניהול הליך פלילי ממושך, חסכון בזמן ובהוצאות משפטיות וצמצום הפגיעה במוניטין ובפעילות העסקית. לעומת זאת החסרונות הם: סכומי הכופר עלולים להיות גבוהים, אין אפשרות לערעור על גובה הכופר שנקבע וכי עבירת מס שכופרה עלולה, כמו הרשעה, להביא להארכת מועדים לתיקון שומה או להארכת המועד לקבוע שומה.

המרת אישום בעבירות מס בכופר כסף מהווה נדבך חשוב בניהול תיקי מס, הן עבור רשויות האכיפה והן עבור חשודים  או נאשמים בביצוע עבירות מס. היות שמדובר בהליך מורכב אשר מחייב היכרות עם הגופים הרלוונטיים ובקיאות במסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, מומלץ להסתייע בעורך דין מנוסה בתחום עבירות המס, על מנת לשקול את האפשרויות העומדות בפניו ולפעול בדרך האופטימלית עבורו.